סקירה כללית על Google Cloud

קל לארגן דפים בעזרת אוספים אפשר לשמור ולסווג תוכן על סמך ההעדפות שלך.

בעזרת הסקירה הזו תוכלו לקבל תמונה כללית על Google Cloud. אם תדעו מה עומד לרשותכם ואיך כל החלקים מתחברים יחד לכדי תמונה אחת, תוכלו לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשימוש. לכן נציג כאן בקצרה חלק מהאפשרויות הנפוצות ביותר, ונפנה אתכם למאמרים אחרים שבהם תוכלו להעמיק את הידע. נפנה אתכם גם למדריכים שבעזרתם תוכלו להתנסות בתרחישים שונים ב-Google Cloud.

המשאבים של Google Cloud

סל הפתרונות והשירותים של Google Cloud מורכב מנכסים פיזיים כמו מחשבים ודיסקים קשיחים, וממשאבים וירטואליים כמו מכונות וירטואליות (VM), שנמצאים במרכזי הנתונים השונים של Google בעולם. כל מרכז נתונים נמצא באזור מסוים באסיה, באוסטרליה, באירופה, בצפון אמריקה או בדרום אמריקה. כל אזור הוא אוסף של תחומים (zones), המבודדים זה מזה באותו אזור. לכל תחום יש שם שמורכב מהאות ומהשם של האזור. לדוגמה, התחום a במזרח אסיה נקרא asia-east1-a.

לחלוקת המשאבים בצורה הזו יש מספר יתרונות, כולל יתירות למקרי כשל וקיצור זמני האחזור (מכיוון שהמשאבים נמצאים קרוב יותר ללקוחות). בחלוקה הזו גם יש כמה כללים בקשר לאופן שבו אפשר להשתמש במשאבים יחד.

גישה למשאבים באמצעות השירותים

במחשוב ענן, מה שאולי קראתם לו "תוכנה" או "חומרה" נקרא שירותים. באמצעות השירותים האלה אתם מקבלים גישה למשאבים. רשימת השירותים של Google Cloud ארוכה וממשיכה לגדול כל הזמן. כשאתם מפתחים אתר או אפליקציה ב-Google Cloud, אתם יכולים להשתמש בשילובים שונים של השירותים האלה כדי לקבל את התשתית שדרושה לכם, ולהוסיף את הקוד שלכם כדי להפעיל את התרחישים שאתם רוצים ליצור.

משאבים גלובליים, אזוריים ושל תחום מוגדר

לחלק מהמשאבים ניתן לגשת מכל משאב אחר, באזורים ובתחומים שונים. משאבים גלובליים כאלה הם, למשל, קובצי דיסק שמוגדרים מראש, קובצי snapshot של דיסקים ורשתות. יש משאבים שניתן לגשת אליהם רק ממשאבים שנמצאים באותו אזור. משאבים אזוריים כאלה הם, למשל, כתובות IP חיצוניות סטטיות. לחלק מהמשאבים ניתן לגשת רק ממשאבים שנמצאים באותו תחום. אותם משאבים של תחום מוגדר הם, למשל, מכונות וירטואליות, הסוגים שלהן ודיסקים.

בתרשים הבא תוכלו לראות את הקשר בין ההיקף הגלובלי לאזורים ולתחומים, ואת חלק מהמשאבים:

רשת גלובלית יכולה להכיל משאבים ספציפיים לאזור, כמו כתובות IP, ומשאבים ספציפיים לתחום, כמו מכונות וירטואליות ודיסקים.

היקף הפעולה משתנה בהתאם לסוג המשאבים שבהם משתמשים. לדוגמה, יצירת רשת היא פעולה גלובלית, כי רשת היא משאב גלובלי, בעוד ששריון כתובת IP היא פעולה אזורית, כי הכתובת היא משאב אזורי.

כשאתם מתחילים לבצע אופטימיזציה לאפליקציות שלכם ב-Google Cloud, חשוב להבין את האינטראקציה בין האזורים והתחומים האלה. לדוגמה, גם אם הייתם יכולים, לא כדאי לצרף דיסק מאזור אחד למחשב באזור אחר כי זמן האחזור הארוך יוביל לביצועים ירודים. למזלכם, לא תוכלו לעשות זאת ב-Google Cloud כי אפשר לצרף דיסקים רק למחשבים באותו תחום.

בהתאם לרמת הניהול העצמי שדרושה בשירותי המחשוב והאירוח שבחרתם, יכול להיות שתצטרכו לחשוב איך אתם מקצים את המשאבים ואיפה הם נמצאים.

במאמר העוסק במיקום גיאוגרפי ואזורים תוכלו לקרוא מידע נוסף על החלוקה הגיאוגרפית של המשאבים ב-Google Cloud.

פרויקטים

כל המשאבים ב-Google Cloud שאתם מקצים ומשתמשים בהם צריכים להיות שייכים לפרויקט. פרויקט הוא למעשה הישות הארגונית של מה שאתם מפתחים. הוא מורכב מהגדרות, הרשאות ומטא-נתונים נוספים שמתארים את האפליקציות שלכם. המשאבים בפרויקט יכולים לעבוד יחד בקלות, למשל על ידי תקשורת דרך רשת פנימית, בכפוף לכללים של האזורים והתחומים. אין גישה למשאבים של פרויקט אחד מפרויקט אחר, אלא אם משתמשים ב-VPC משותף או בקישור (peering) בין רשתות VPC שכנות.

לכל פרויקט ב-Google Cloud יש:

  • שם, שאתם נותנים לו.
  • מזהה פרויקט, שאתם יכולים לתת או שאפשר לקבל מ-Google Cloud.
  • מספר פרויקט, שמקבלים מ-Google Cloud.

במהלך העבודה עם Google Cloud תצטרכו להשתמש במזהים האלה בחלק מהפקודות והקריאות ל-API. בצילום המסך הבא תוכלו לראות את השם, המזהה והמספר של הפרויקט.

צילום מסך של מסוף Cloud עם מזהה הפרויקט והשם שלו.

בדוגמה הזו:

  • שם הפרויקט הוא Example Project.
  • מזהה הפרויקט הוא example-id.
  • מספר הפרויקט הוא 123456789012.

כל מזהה פרויקט הוא ייחודי ב-Google Cloud. אחרי שיצרתם פרויקט תוכלו למחוק אותו, אבל לא להשתמש מחדש באותו מזהה.

כשהחיוב פועל, כל פרויקט משויך לחשבון לחיוב. אתם יכולים לשלם על המשאבים של מספר פרויקטים באמצעות אותו חשבון לחיוב.

פרויקט משמש כמרחב שמות. זאת אומרת שלכל משאב באותו פרויקט צריך להיות שם ייחודי, אבל בדרך כלל אפשר להשתמש מחדש בשמות המשאבים בפרויקטים שונים. חלק משמות המשאבים צריכים להיות ייחודיים לכל פרויקט. במסמכי העזרה של כל משאב תוכלו לקרוא פרטים נוספים בנושא.

למידע נוסף, קראו איך יוצרים ומנהלים פרויקטים.

איך משתמשים בשירותים?

אפשר להשתמש בשירותים ובמשאבים של Google Cloud בשלוש דרכים בסיסיות.

מסוף Google Cloud

צילום מסך של ממשק המשתמש של מסוף Cloud בדפדפן.

למסוף Google Cloud יש ממשק משתמש גרפי מבוסס-אינטרנט, שבו אפשר לנהל את הפרויקטים והמשאבים של Google Cloud. במסוף Cloud אתם יכולים ליצור פרויקטים חדשים או לבחור פרויקטים קיימים, ואז להשתמש במשאבים שאתם יוצרים באותו פרויקט. אתם יכולים ליצור כמה פרויקטים ולהשתמש בהם למטרות נפרדות, בכל דרך שמתאימה לכם. לדוגמה, אתם יכולים ליצור פרויקט חדש כדי לוודא שרק לחברי צוות מסוימים תהיה גישה למשאבים מסוימים, בעוד שלכל חברי הצוות תהיה גישה למשאבים בפרויקט אחר.

ממשק שורת הפקודה (CLI)

אם אתם מעדיפים להשתמש בפקודות, תוכלו לבצע את רוב המשימות ב-Google Cloud באמצעות ממשק שורת הפקודה (CLI) של Google Cloud. באמצעות ה-CLI של gcloud תוכלו לנהל את תהליך הפיתוח ואת המשאבים של Google Cloud בחלון הטרמינל.

לדוגמה, תוכלו ליצור מכונה וירטואלית (VM) של Compute Engine על ידי הרצת הפקודה gcloud compute instances create בסביבת המעטפת.

תוכלו להריץ את הפקודות של gcloud בדרכים הבאות:

  • להתקין את Google Cloud CLI. ב-CLI של gcloud תוכלו לפתוח חלון טרמינל במחשב משלכם ולהריץ פקודות כדי לנהל את המשאבים של Google Cloud.

  • להשתמש ב-Cloud Shell, דפדפן המבוסס על מעטפת. מכיוון שהוא פועל בחלון של דפדפן, לא תצטרכו להתקין שום דבר במחשב. אתם יכולים לפתוח את Cloud Shell ממסוף Google Cloud.

    צילום מסך של הממשק של Cloud Shell.

Cloud Shell כולל:

  • מכונה וירטואלית זמנית של Compute Engine.
  • עורך קוד מובנה.
  • דיסק אחסון מתמיד (persistent disk) בנפח 5GB.
  • את ה-CLI של gcloud וכלים אחרים שמותקנים מראש.
  • תמיכה בשפות הבאות: Java‏, Go, ‏Python‏, Node.js‏, PHP, ‏Ruby ו-NET.
  • פונקציונליות של תצוגה מקדימה באינטרנט.
  • הרשאת גישה מובנית לפרויקטים ולמשאבים במסוף Cloud.

בחומרי העזר של gcloud תוכלו למצוא את רשימת הפקודות של gcloud.

למידע נוסף על Cloud Shell, תוכלו לקרוא את ההסבר על Cloud Shell.

ספריות לקוח

ב-Google Cloud יש ספריות לקוח שבאמצעותן תוכלו ליצור משאבים ולנהל אותם בקלות. ספריות הלקוח של Google Cloud חושפות את ממשקי ה-API לשתי מטרות מרכזיות:

  • ממשקי API לאפליקציות, שבהם תוכלו להשתמש כדי לקבל גישה לשירותים. ממשקי ה-API לאפליקציות מותאמים לשפות הנתמכות, כמו Node.js ו-Python. הספריות מיועדות לשימוש מטאפורי בשירותים, כך שתוכלו להשתמש בשירותים בצורה טבעית יותר ולכתוב פחות קוד שחוזר על עצמו (boilerplate). הספריות מכילות גם כלים שיעזרו לכם באימות ובהרשאה.

  • ממשקי API לניהול, המכילים פונקציות לניהול המשאבים. לדוגמה, תוכלו להשתמש בממשקי API לניהול כדי ליצור כלים אוטומטיים משלכם.

תוכלו גם להשתמש בספריות הלקוח של Google API כדי לקבל גישה לממשקי API של מוצרים כמו Google Drive, מפות Google ו-YouTube.

תמחור

כדי לבדוק מה המחיר של כל שירות, תוכלו להיעזר במחירון.

כדי לקבל הערכה של העלות הכוללת להרצת עומס עבודה ספציפי ב-Google Cloud, תוכלו להיעזר במחשבון התמחור.

השלב הבא: קבלת מידע על השירותים השונים

נסו בעצמכם

אנחנו ממליצים למשתמשים חדשים ב-Google Cloud ליצור חשבון כדי שיוכלו להעריך את הביצועים של המוצרים שלנו בתרחישים מהעולם האמיתי. לקוחות חדשים מקבלים בחינם גם קרדיט בשווי 300$ להרצה, לבדיקה ולפריסה של עומסי העבודה.

מתחילים לעבוד בלי לשלם